נסעו לחלץ את הבת – והצילו 30 נוספים: האב והבן שיצאו למבצע חילוץ פרטי מהמסיבה ברעים

מוטי עזרא

כשמוטי קיבל בשבת בבוקר טלפון מבתו ממסיבת הדמים ברעים, הוא לא חשב פעמיים. הוא לקח את בנו עמית, ויחד הם דהרו בטנדר מעמק חפר לעוטף, למבצע חילוץ פרטי. הם לא דמיינו שיחד עם הבת, ניצן, הם ימצאו את עצמם מחלצים עוד 30 צעירים נוספים.

מוטי ועמית הם בין האזרחים הראשונים שהגיעו לעוטף. "היה איזה מחסום בהתחלה באיזושהי צומת שאמרו לנו 'מי אתם?' והיינו צריכים לשקר, אמרנו שאנחנו כוח תגבור של היס"מ", שחזר עמית עזרא שיצא לחלץ את אחותו מהתופת. "ככל שהצבא התקדם קדימה, אנחנו איתם ביחד – אנחנו ביחד איתם".

אביו מוטי שנסע איתו תיאר: "זה פשוט כאילו אתה נמצא במטווח של ברווזים ואתה פשוט לא מבין מאיפה באות היריות, משמאל, מימין, מקדימה, מכל מקום יש ירי. פשוט חיילים, שוטרים, מחבלים, ילדים, אימהות. הכול זרוק על הרצפה".

בשלב הזה החלו אזעקות שפילחו את השמיים – והחלו שמועות על מחבלים שמסתובבים. ניצן באותו הזמן הסתתרה במיגונית ותיארה מה התרחש שם: "הסתכלתי וראיתי פרצופים, אבל היה קשה מאוד להבין מי חי, מי כבר לא שורד, מי פצוע. היו עלינו הרבה גופות.

עמית סיפר על המסרים שקיבל מניצן: "אחותי כל הזמן שולחת לי הודעות ורושמת לי: 'נכנסו לעשות וידואי הריגה, זורקים עלינו רימונים, זורקים בקבוקי תבערה". האב מוטי שחזר: "אני עוצר שם אחרי איזה 30-20 מטר לפני המחבלים, אני רואה קופצים לי מאחת החורשות מצד שמאל איזה עשרים ומשהו ילדים, אומרים, 'תציל אותנו', קופצים לנו על האוטו. אני אומר, ריבונו של עולם, מה אני עושה?! הבת שלי מחכה לי". הבן עמית הוסיף: "ואז הוא אומר לי 'עמית, תקשיב, בוא נוציא אותם' – בוא נעשה חסד עם האנשים – אולי זה ייתן לנו את ההזדמנות להציל את ניצן – ואני והוא כבר בדמעות, לא יודעים".

כבר שש שעות שהם בפנים, חנוקים ומותשים. יש גם במיגונית גם שלוש פצועות ירי, אישה בהיריון – ובני משפחה שראו את אביהם קופץ על רימון כדי להציל את כולם. ניצן סיפרה: "אני כבר בשלב הזה לא כל כך תפקדתי. היה המון עשן בפנים וכבר לא הצלחתי לנשום, ופשוט נתתי לבת את הטלפון שלי, שהיא תהיה איתם בקשר, ופשוט התעסקתי בלנשום. כי אמרתי לאחי, 'עמית, אני נרדמת'. אני לא מצליחה להחזיק, אני נרדמת, אני חייבת שתבואו לפה. אני חייבת להישאר בחיים.

אדר דוכן שהייתה גם היא במיגונית שיתפה בתחושות הקשות: "זה הרגיש כאילו אנחנו בסיטואציה מהשואה. לי זה הרגיש תאי גזים, את לא מצליחה לנשום, את יושבת מעל גופות, את כאילו מסתתרת כדי שאם הוא יזהה – שאף אחד לא יזהה שאת חיה".

מוטי ועמית חוברים לכוח צבאי שמלווה אותם עד למיגונית ומחפה עליהם באש. "אני נכנסתי למיגונית ופשוט ברחתי החוצה מהבהלה", סיפר עמית על המראות הקשים. "אני ראיתי שם שטיח של אנשים שהם פשוט מתים, שרופים, מפורקים. כמעט 40 איש בתוך המיגונית הקטנה הזאת, זה אני מדבר איתך על שני מטר על שני מטר, זה פשוט שטיח של גופות".

מוטי ועמית עזרא הצילו באותה שבת שחורה 30 אנשים. ההורים שבאו לפגוש אותם יודעים, ברגע אחד הכול יכול היה להיות אחרת. בת איבדה בשבת את שתי החברות הכי טובות שלה, עדי מרגלית ורוני שטרית. חברות של בר, יובל והדר עדיין מאושפזות בבית החולים.

קרדיט: N12

גיבורים נוספים