בן בנימין שמעוני בילה במסיבה ברעים, הצליח להיחלץ מהתופת בעור שיניו והגיע לבאר שבע.

בדרך טילפן אל אחיו אבינועם, שהפציר בו לאסוף את אמא שלהם מאשקלון ולנסוע אליו לצפון.

גם ידידה שלו, שהתחבאה מהמחבלים באזור המסיבה ביקשה ממנו לא לחזור.

אבל לבן היו תוכניות אחרות. המחשבה לפיה הוא ניצל אבל אחרים, בהם חברו הקרוב תום, עדיין נתונים שם לחסדי חיות האדם הטובחים בהם, מענים, אונסים וחוטפים אותם, לא הסתדרה עם קו האישיות האצילי שהופיע בו באותו בוקר שבת וחג.

קן אישיות אותו תיאר אחיו במילים "תמיד שם את עצמו אחרון ורוצה לעזור".

וכך, אף שאיננו חמוש, פרק בן חמישה מבלים שהציל בבאר שבע, סובב את הרכב חזרה לכיוון רעים ויצא להציל גם את חברו תום, על אף בקשתו הברורה של תום ממנו לא להתקרב לשטח, השורץ מחבלים.

תשובת בן לתום: "שלח לי מיקום שלך".

תום, עם 2% בסוללה, לא הספיק לשלוח מיקום והשיחה התנתקה.

בן דהר חזרה לאתר המסיבה. כשהגיע, תחת אש בלתי פוסקת ובתוך שטח הנתון למעשה לשליטת מחבלים, פתח את דלתות הג'יפ וקרא לכל מי שיכול להיכנס.

וכך, בנסיעה של 170 קמ"ש, (בן, יזם ומסעדן אהוב ומצליח, היה גם נהג מרוצים מיומן) תחת ירי בלתי פוסק של מחבלים אל רכבו ונפילות רקטות סמוך לרכבו, חילץ לאחור עוד שמונה מבלים, זרק מרכבו חפצים אישיים כדי לפנות מקום לעוד ניצולים, הסתובב וחזר להציל עוד.

את שקרה משלימים שנים עשר המבלים שהציל, שיצרו קשר עם משפחתו ובת זוגו לאחר שתמונתו פורסמה והם זיהו את המלאך שהציל אותם.

לא רק תיאורי הניצולים שאסף אל רכבו מעידים על השלווה, הפוקוס וקור הרוח הקיצוני שלו.

איכוני הטלפון שלו מעלים שבן, שהבין שהכביש לאתר המסיבה חסום על ידי המחבלים, עקף את הכביש במעין חי"ת גדולה, והגיע אל אתר המסיבה בג'יפ שלו דווקא מאחור, מהשטח שממערב, מאזור גדר המערכת הפרוצה.

בן העמיס נגלה אחרונה. על הקו היתה בת זוגו. באמצע השיחה איתה אמר בן לפתע "מה זה, ערבים?"

"אני שומעת בנות שהסיע החוצה צורחות ברכב", מספרת ג'סיקה, בת זוגו, אני שומעת את בן נותן גז, ומאותו רגע שקט. השיחה נותקה"

בן נפגע ונהרג, אבל לפני מותו הספיק להציל 12 נפשות.

הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים

לזכרו

קרדיט- הקרן למנהיגות ציונית